פסק-דין בתיק עפ"ג 25941-01-12

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה, ניסיון תקיפה, איומים, נשיאת סכין והעלבת שני שוטרים נושא ת"פ 6557-05-11 (בימ"ש השלום בראשל"צ) ונידון לשנתיים מאסר בפועל, לשישה חודשי מאסר על תנאי, ולשלושה חודשים מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין וחויב לפצות את המתלוננת בסכום של 1,500 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל והטענה העיקרית בפי ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו היא שבימ"ש קמא לא לקח בחשבון לקולת העונש את העובדה שבין שני האירועים נושא כתב האישום זרק המתלונן אבנים על ביתו של המערער, ובכך גרם למעשה לעימות האלים נושא האישום השני.

כמו כן, טוענת ב"כ המערער, כי בימ"ש קמא לא התחשב בעובדה שעברו הפלילי של המערער הוא ישן, מזה 20 שנה לא ריצה עונש מאסר בפועל, אמו עברה אירוע מוחי שפגע בתפקודה היומיומי, וכן המערער התחרט כבר במהלך עדותו בבית המשפט.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערעור ומצביע על עברו הפלילי של המערער כפי שעולה מגיליון ההרשעות הקודמות שהוצג בפנינו, לרבות הרשעה משנת 2006, וכן טוען כי בימ"ש קמא התחשב בהתנהגותו של המתלונן בין שני האירועים נושא כתב האישום, אשר הביאה לאישום השני.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא ייחס חומרה להתנהגותו האלימה, פיזית ומילולית של המערער כלפי המתלוננים, בעלת קיוסק ואחיה, כאשר באישום הראשון קילל המערער את בעלת הקיוסק, אחז בידה הימנית, איים להרוג אותה בסכין וירק על פניה, תוך שהוא נתון תחת השפעת אלכוהול.

בהמשך אותו יום הגיע המערער פעם נוספת לקיוסק, בו שהה המתלונן, וכשהתקרב המתלונן אליו הוא שלף סכין מכיסו וניסה לדקור אותו, המתלונן הדף את המערער, שנפל על הארץ ונחבל, כאשר הוא מאיים על המתלוננת.

בהמשך אותו יום, בתחנת המשטרה, איים המערער על שני שוטרים והעליב אותם.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת התנהגותו של המערער, אשר מצטרפת לעבר פלילי של המערער בגין עבירות אלימות מילולית ופיזית, העלבת עובד ציבור ותגרה במקום ציבורי בצד עבירות רכוש וסמים, וגם אם הרשעתו האחרונה אינה בגין עבירות מהזמן האחרון יחסית ועונש המאסר שריצה הוא מלפני 20 שנה, יש בהן כדי להחמיר עם המערער.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא לא התעלם כלל ועיקר מהתנהגותו של המתלונן כלפי המערער, והדבר נלקח בחשבון לקולת העונש, אך לנוכח ריבוי האירועים האלימים באותו יום ועברו הפלילי של המערער, צדק בימ"ש קמא כאשר נתן לשיקולים אלה משקל פחות מאשר לחומרת התנהגותו של המערער והצורך להרתיע אותו ואחרים שכמותו מלתקוף אחרים ולאיים עליהם.

לאור כל האמור לעיל, עונש מאסר בפועל לתקופה של שנתיים, הגם שמדובר בעונש מאסר ראשון מזה מספר שנים לא מועט, איננו סוטה ממדיניות הענישה הראויה כאשר מדובר בעבירות אלימות פיזית ומילולית ובימ"ש קמא לקח בחשבון לקולת העונש את כל השיקולים הראויים והתחשב בכל הנסיבות שנטענו בפניו ובפנינו על ידי ב"כ המערער.

עיון בפסק הדין בעפ"ג 39191-09-11 שירזי נ' מדינת ישראל (מחוזי מרכז) מעלה כי מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה ואין בו כדי להוות הנחיה לבית משפט בעניין אחר.

אנו דוחים את הערעור.

<#4#>

ניתן והודע היום ג'  אדר תשע"ב, 26/02/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.